משפחת ברנשטיין היתה מהעיירה שקוד ,ליטא.
אטה יודלמן –ברנשטיין נולדה שם ב- 1886. התחתנה שם ב-1908 עם יעקב-מאיר ברנשטיין, ומשם הם עברו לכפר הליטאי יאלוק- ILAKIAI היא היתה עקרת-בית. בזמן השואה נשלחה לגטו קובנה. הומתה עם כל משפחתה במצודת-Fort-9` ‘ בקובנה, בשנת 1943 .
יעקב –מאיר ברנשטיין, נולד בשקוד ב-1886. התחתן עם אטה יודלמן ב1908. הוא היה סוחר- עֵצִים . בזמן השואה חי בגטו קובנה .
הינדה ברנשטיין נולדה ב 1912 היא הייתה רווקה. היא עבדה כמטפלת. בזמן השואה חיה בגטו קובנה.
בן ציון ברנשטיין נולד ב1925. הוא היה בבריגדה-הליטאית ונפל כ-פרטיזן בסוף המלחמה.
מנדל ברנשטיין נולד ב1935. הוא היה תלמיד ישיבה. בזמן השואה חי בגטו קובנה.
אידה ברנשטיין –אחת הבנות של אטה ויעקב ,עזבה את ליטא לפני המלחמה ועלתה לארץ-ישראל.
רבי יעקב, האבא של אידה היה סוחר-עצים וליד ביתו היה העסק שלו.ושם הייתה ערימת עצים גדולה ואנשי הכפר ובעיקר היהודים שחיו שם, היו קונים אצלו עצים- כחומר גֶלֶם,או מעובָד, להכנת רהיטים או כלים. בחורף הקר מאוד,גם בגלל השלג בחוץ, הם התחממו עם העצים מהערימה הזאת ולא היו צריכים ללכת (או לנסוע) למקום אחר כדי לקנות אותם.
רבי יעקב ז”ל היה ידוע, לא רק כסוחר-עצים, גם כאיש של מצוות : עוזר לאנשים, מתפלל תמיד בבית הכנסת, מחנך את כל ילדיו לשמור על המצוות. וגם מעודדם לדבר עברית, בנוסף לאידיש וליטָאִית.
את החופשות הם אהבו לבלות באיזור הים הבאלטי בעיקר ב-ערים: קְלָייְפֵדָה ו-קֵרְטִינְגָה. ואלה המקומות שהאחיות של אידה המשיכו להגיע לשם-גם כשהתחתנו. קלייפדה היא העיר הראשית באזור (ובכיבוש הגרמני נקראה: מֶמֶל).כאן גם היה מחנה-העבודה של תנועת הנוער נצ”ח (נ’וער צ’יוני ח’לוצי) בו- אידה הבת, הייתה בהכשרה ומכאן היא עלתה עם קבוצת צעירים חלוציים לארץ-ישראל, לחיים החדשים שלה.
- Ette Bernstein- Judelman