יצחק בן יהודה (פריק) נולד בדרום אפריקה בשנת 1927 לשמואל ומילי יודלמן. בדרום אפריקה השתייך פריק לתנועת “הבונים”, ובמסגרתה גם עלה לארץ בשנת 1948.
את סיפור הגעתו למעין-ברוך סיפר פריק ב-1980 בעלון הקיבוץ: “עליתי ב-21.348, הייתי חודש אצל אחי (בנצ’י [בן-ציון] יודלמן [ידין])בשדמות דבורה… ההוראה של תנועת הבונים, אליה הייתי שייך הייתה, שנתאסף בכפר-בלום. אני נסעתי מאחי לכפר בלום, ובדרך, בטבריה, פגשתי את הרי סלבר, ואמרתי לו שאני נוסע לכפר-בלום. הרי אמר לי שהדרך לכפר בלום חסומה על ידי הערבים “ובינתיים” תבוא אלינו למעין-ברוך עד שיפתחו את הדרך לכפר-בלום. באתי למעין-ברוך ואני עדיין מחכה שיפתחו את הדרך לכפר בלום.”
מאז ועד היום התגורר פריק בקיבוץ מעין-ברוך.
ביוני 1949 נשא לאישה את חדי ונולדו להם שלושה בנים (שמואל, ניב וניצן).
במשך שנים רבות מילא פריק תפקידים רבים בקיבוץ, ביניהם בלטה תקופת כהונתו הארוכה כגזבר הקיבוץ. בשנים האחרונות עבד בהנהלת החשבונות.
דעתו על חיי קיבוץ מובאת בראיון שנערך עימו ב-1979:
“קיבוץ בשבילי זו דרך חיים. דרך חיים הבנויה על אידיאולוגיה… מסביב יצרנו הרבה כלים, כלי עזר למימוש דרך החיים הזו, לחינוך לאידיאולוגיה, אך חשוב לזכור שאלה כלים. מקלחת ציבורית, ארוחת ארבע בחדר אוכל, מועדון, אם תרצו הם רק כלים, שעם השנים חלקם מתבטלים וחלקם משתנים ומתחדשים”.
פריק הלך לעולמו לאחר מחלה ממושכת והוא בן 70 שנה. השאיר אחריו אמא, אשה ושלושה בנים ושלושה נכדים (וחתולים מיותמים שכה אהב לטפל בהם).